בימים אלו עובדת הממשלה באופן קדחתני על חקיקת חוק גיוס חדש שיסדיר את שאלת גיוס החרדים עתיקת היומין. מדובר בסוגיה שהתעוררה כעת לנוכח דרישת בג"ץ, והקושי שבדחייה נוספת של התשובה, או של חקיקת חוק כגון 'חוק יסוד: תלמוד תורה' שיפטור חרדים כמעט לחלוטין מגיוס, טמונה בעיתוי הנוכחי – הלך הרוח הציבורית עקב המלחמה וסוגיית אי-השוויון בנטל שצפה מחדש. שר הביטחון גלנט נתן ביטוי לדבר זה בהצהרתו כי לא יעלה הצעת חוק בלי אישור של כלל מפלגות הקואליציה – קרי, גם של 'המחנה הממלכתי' של גנץ ו'תקווה חדשה' של סער. אם לא תעלה הצעת חוק, יופסק התקצוב הממשלתי לישיבות, דבר שללא ספק יגרור את נפילת הממשלה (בממשלה 76 ח"כים, מהם 18 ממפלגות חרדיות).
היום (שלישי) פורסם ב'ישראל היום' סעיף מחדש אחד הצפוי להיות בחוק הגיוס החדש – העלאה משמעותית בגיל הפטור משירות בצה"ל. כרגע, הפטור ניתן בגיל 26 (כלומר, לאחר 8-9 שנות לימוד בישיבה); ההצעה החדשה היא להעלות את גיל הפטור לאזור ה-35-40 (כלומר, כ-20 שנות לימוד בישיבה). ההשלכה המשמעותית של גיל הפטור היא כמובן יכולת היציאה לשוק העבודה.
ע"פ הפרסומים, ההצעה הוגשה ע"י משרד הביטחון, כאשר המטרה היא בעצם התרעה בפני האוכלוסייה החרדית – כאשר מי שלא יתגייס, כמעט בוודאות לא יוכל להיות שותף בשוק העבודה לעולם. הסיעות החרדיות נוטות לתמוך בהצעה, שכן הדבר יבצר את החרדים שבוחרים ללמוד בישיבה בכל מקרה בתור חבורת לומדים טהורה, הנתמכת ע"י המדינה בטווח הארוך.
פרסום ההצעה גרר ביקורות ע"י גורמים אחרים באופוזיציה ובקואליציה, ובפרט מצד משרד האוצר – כאשר החשש הוא שהכלי ההתרעתי לא יבצע את פעולתו ורק יחמיר את מצב הקהילה החרדית. הדבר דומה להגבהה של החומות במקום להקטנתן, בתקווה שהגובה הגובר יפחיד את הצד השני; אך ישנו חשש שהדבר רק יגרום ליצירת אוכלוסית לומדים נרחבת יותר, הנסמכת על המדינה ומהווה נטל משמעותי יותר על הכלכלה, ואשר אי השתלבותה בשוק העבודה מונעים את התערותה בחברה ומנציחים אף יותר את הבעיה. סיכומו של עניין, יש לקוות שכל צדדי הנושא ייבחנו לעומק ועם סייגים לפני קבלת החלטה סופית.
לתגובות – [email protected]
