אתמול (חמישי) הוציא בג"ץ צו-ביניים המהווה 'יום-דין' של ממש עבור החברה החרדית: דרישה מהמדינה להפסיק בתקצוב תלמידי ישיבות חרדיים שאינם מתגייסים. ההחלטה התקבלה ע"י שופטים פוגלמן, עמית וסולברג – מ"מ נשיא בית המשפט העליון הנוכחי, ושני השופטים שיחליפו אותו בתפקיד במהלך 8 השנים הקרובות.
החלטה זו מגיעה על רקע פקיעתו של חוק הגיוס הקודם וכשלון הממשלה לחוקק חוק חדש אשר יסדיר את מעמדם החוקי של בני הישיבות (כאשר, כזכור, מדובר בסוגיה פוליטית לוהטת אשר כבר פירקה ממשלות בעבר, ובהחלט מאיימת לפרק גם את זו). הממשלה אישרה הוראת שעה המאפשרת דחייה של גיוס תלמידי הישיבות, אשר מגיע לקצו ב-1 באפריל; אתמול ביקש רה"מ נתניהו דחייה של חודש בהחלטת השופטים כדי לתת לו ארכה נוספת לנסות ולגבש חוק, וגם היועמ"שית בהרב-מיארה ביקשה תקופת הסתגלות – אך נראה שבג"ץ לא מאמין ביכולת של ממשלה זו להגיע למתווה מוסדר.
להחלטה זו של בג"ץ עשויות להיות השלכות דרמטיות, מעבר למאות הישיבות החרדיות שתקציבן ייפגע (בשל הפסקת המימון למי שאינו מתגייס מטעם 'תורתו אומנותו' בגילאים 18-26) וספק אם יוכלו להמשיך ולתפקד, הדבר עשוי לגרום לעזיבה של המפלגות החרדיות (אשר רואות בעצמן פטרוניות של הישיבות) את הממשלה בחודשים הקרובים. גיוס בפועל של בני ישיבות יתבצע רק לאחר שבג"ץ ידון בנושא בהרכב מלא, מה שצפוי להתחולל רק באזור חודש יוני. לאחר מכן, בהתאם לפסיקה, ייתכן והצבא יחל בגיוס אלפי חרדים – דבר שיצריך היערכות נרחבת מצד מסגרות הצבא. התגובה החרדית גם כן אינה ברורה – האם ישתפו פעולה אם פסיקת בג"ץ, או שתתחולל תופעת סרבנות המונית קשה? שאלות אלו יקבלו מענה רק בעתיד; אך אין ספק שפסיקת בג"ץ עשויה להוות קו פרשת מים ביחסי החברה החרדית ומדינת ישראל, בעל כיוון אשר יתבהר בהמשך.
לתגובות – [email protected]
