היום ב-1994 נחנכה מנהרת התעלה, המחברת את האי הבריטי אל אירופה.
היתרון הגיאוגרפי ההיסטורי של העם הבריטי היה היותו אי; אף צבא לא נחל הצלחה בפלישה לבריטניה (בלי סיוע מקומי נרחב) מאז שנת 1066. כמובן שהדבר גם הגביל את הבריטים תחבורתית (וכלכלית) במידה מסוימת – דבר שהלך ונכח עם ההתפתחויות התחבורתיות. לאחר המצאת הרכבת החלו דיונים מעשיים בחציבת מנהרה שתעבור מתחת לתעלת למאנש (המיצר הימי המפריד בין צרפת לבריטניה), בין הערים דובר וקאלה (40 ק"מ מתחת לים, כ-50 ק"מ סה"כ). אך הממשל לא היה מספיק מעוניין בכך, והרעיון צף מחדש רק בשנות ה-80 של המאה ה-20, כאשר במסגרת גל ההפרטה ששטף את המינהל הציבורי הבריטי בימי מרגרט תאצ'ר זכו מספר חברות בנייה פרטיות במכרז על הזיכיון לבניית התעלה. העבודה החלה ב-1986, משני צידי התעלה סימולטנית, בעלות 15 מיליארד יורו; ב-1990 נפגשו שני הצדדים (בחינת "הכו החוצבים איש לקראת רעו גרזן לקראת גרזן" שבכתובת השילוח), כאשר הפער ביניהם היה ס"מ בודדים – מידת דיוק רבה ביותר. המנהרה שנוצרה כללה 3 מסלולי רכבות, שמעבירות מדי יום מאז אלפי נוסעים ביום, במהירות 160 קמ"ש.
מקור תמונה – ויקיפדיה
