אתמול (רביעי) סיימה ועדת החקירה הממלכתית לענייני אסון מירון (אשר כונתה 'ועדת נאור', עד מותה של הנשיאה נאור, שהוחלפה בידי השופטת דבורה ברלינר) את מלאכת החקירה בה עסקה במהלך שלושת השנים האחרונות, והגישה את דו"ח מסקנותיה לשולחן הממשלה ולתקשורת הישראלית. האסון התחולל, כזכור, בל"ג בעומר של שנת תשפ"א (אפריל 2021), כאשר במהלך אירועי ההילולה של ר' שמעון בר יוחאי (מהאירועים הציבוריים הגדולים בישראל), נוצר דוחק רב בשל סדרי היציאות, שהובילו ל'מפולת אנושית' ומוות של 45 אנשים מחנק ומצפיפות.
הועדה החלה בדיון באחריות על האסון, ובהמשך על האשמה. האחריות הוטלה על רה"מ דאז נתניהו (המכהן כרה"מ גם כיום), השר לביטחון פנים דאז אוחנה (המכהן כיום כיו"ר הכנסת), שר הדתות יעקב אביטן, ומפכ"ל המשטרה דאז קובי שבתאי (הנמצא בתפקידו גם כיום). על פי הועדה, שלושתם היו מודעים לתקלות ולסכנות, ולא פעלו מספיק כדי למנוע אותם. הועדה נתנה המלצות אופרטיביות סמליות לגבי אוחנה ושבתאי – לא למנות את אוחנה שוב לשר לבט"פ, לא למנות את אביטן שוב לתפקיד שר ככלל ולסיים את תפקידו של שבתאי (אשר בכל מקרה נמצא בהארכה מיוחדת עקב המלחמה).
האשמה על האסון הוטלה על שורת אינדיווידואלים מדרגים נמוכים יותר אשר לא ביצעו את עבודתם נאמנה בהכנות להילולה, ובפרט על מהנדס הבטיחות עאמר ח'ליליה, ומנהל האבטחה באירוע ראובן בן-גל. ייתכן ונגד חלקם אף תיפתח חקירה פלילית על רשלנות, אשר תוביל לענישה מצד המדינה. אך את האשמה הרבה ביותר תלתה הועדה בתרבות הניהול של הגופים בישראל, אשר על פי המסקנות מתחמקים מקבלת החלטות, ונמנעים במקרים רבים מיישום החלטות שהתקבלו בפועל.
ועדת החקירה גם הציעה פתרון, ראשוני לפחות, לפתור את הבעיה הניהולית שגרמה לכשל באסון מירון: " 'במקום שאין אנשים – השתדל להיות איש'… אנו תקווה שהדו"ח שיצא תחת ידינו יביא לתרומה ניכרת לבניינה של חברה מתוקנת וישמש מצפן ומפת דרכים לגופי השלטון השונים, לנושאי משרה ציבורית – באשר להתנהלות המצופה מהם בהיותם נאמני הציבור ושליחיו. 'לא תשים דמים בביתך, סור מרע ועשה טוב'." אכן, יש לקוות שחקירה מקיפה כגון זו ומסקנות חדות אלו יובילו למניעת אסונות דומים בעתיד.
לתגובות – [email protected]
