המנהג העתיק הזה בסיומו של כל ספר מחמשת חומשי תורה, שולח אותנו להסתכל על העבר ועל העתיד, ולמצוא שם חיזוק. השנה זה משמעותי במיוחד:
חזק, חזק ונתחזק – על סיום ספר בראשית. מאז שמחת תורה, פרשות השבוע מעניקות לנו כל כך הרבה שיעורים: למדנו שהאדם נברא בצלם אלוקים, שאברהם אבינו מתחיל מסע שאנחנו ממשיכים עד היום, שיש לנו מאבקים עם ישמעאל כבר אלפי שנים, שאפשר לצאת ממלחמת אחים בין הבנים של יעקב למצב של אחווה, שצריך להמשיך את מורשת הדורות הקודמים גם כשהם הולכים מאיתנו.
חזק, חזק ונתחזק– זהו חיזוק להמשיך הלאה. לא להיתקע אף פעם. להמשיך לקרוא את ספר שמות, שבו אנחנו הופכים לראשונה לעם, יוצאים מעבדות לחירות, מקבלים את התורה, הופכים לאומה שהיא בשורה לעולם כולו, ויוצאים למסע לארץ ישראל, שהיא המקום שלנו, גם אם קשה.
אז יגידו את זה בשבת בבוקר בבית הכנסת, אבל אפשר להגיד לעצמנו גם עכשיו, הבוקר: חזק, חזק ונתחזק. בשורות טובות.
