בית

חדשות

מדורים

ספרו לנו

האמנם מדד ה-OECD לבדיקת יוקר המחיה מדויק? | דעה

freepik
לאחרונה פרסם ארגון ה-OECD את מדד יוקר המחיה, המציג את ישראל בצמרת. אך האם המדד באמת משקף את המציאות? | דעה

דו"ח ה-OECD שפורסם בראשית השבוע מציג כי מדינת ישראל הינה המדינה עם יוקר המחיה הגבוה ביותר מבין המדינות החברות בארגון בשנת 2022. על פי הנתונים, במקום השני נמצאת שוויץ, במקום השלישי נמצאת איסלנד, ובמקום הרביעי ארצות הברית.

לכאורה זאת בשורה מרה לתושבי מדינת ישראל, ובערוצי התקשורת מיהרו להפנות אצבע מאשימה כלפי הממשלה. אך האם זו באמת בשורה גרועה כל כך כך? הרי לשבת בכפיפה אחת עם שוויץ וארצות הברית סה"כ נשמע כמו ישיבה עם החבר'ה הטובים. אלא שהאמת קצת מורכבת יותר.
מצד אחד אנחנו באמת בכפיפה אחת עם מדינות נבחרות, אך מצד שני – באותו סכום כסף שאפשר לקנות סל מוצרים מסויים במדינות הנ"ל, אצלנו סל המוצרים יהיה יקר יותר.

אבל בכל זאת המדד איננו משקף במדויק את המציאות, משני סיבות עיקריות:

ראשית, לפי דברי ד"ר יניי שפיצר מהחוג לכלכלה באוניברסיטה העברית, ישנם קשיים באופן שבו משווים יוקר מחיה בין מדינות שונות: "בהשוואת יוקר המחיה בין מדינות שונות יש קושי מתודולוגי. את מדד המחירים בוחנים על פי סל צריכה יחסית סטנדרטי בין המדינות השונות. הצורך לעשות סטנדרטיזציה גורם לכך שסל הצריכה לא בהכרח משקף באופן מדויק את הצריכה בפועל של משקי הבית. למשל בישראל יש פחות צורך בחימום הבתים, אז לא נכון לתת את אותו משקל בסל המוצרים לחימום הבית בין ישראל וצפון אירופה. לרוב יש התאמות של סל המוצרים בין המדינות השונות, אך צריך לשים לב לבעיות שבמדידה".

יתר על כן מסביר הכלכלן פרופ' עלי קריזברג, שבגלל שהמדד מתייחס לשינוי שער החליפין ביחס למדד כח הקניה היחסי – ובשנת 2022 היה הדולר 3.209 בסוף השנה ו-3.108 בתחילתה (כלומר פיחות ביחס לדולר בשיעור של כ-3 אחוז), ובמקביל שיעור האינפלציה בישראל היה 5.3% ובארה"ב 8.3% – בהנחה שסל המוצרים בשתי המדינות זהה, הרי שלפי מחלקת המחקר של ה-OECD, ישראל נעשתה זולה יותר בשיעור של כ-2.3% ביחס לארה"ב.

במילים אחרות, מדייק פרופ' עלי קריזברג: "לו השקל היה עובר ייסוף של כ-2.5% כלפי הדולר בשנת 2022 הרי שרמת יוקר המחיה בישראל ובארה"ב הייתה משתנה במידה זהה. יוצא שביחס לארה"ב, למשל, יוקר המחיה בישראל ירד באופן יחסי."

"על פי אותו עיקרון בדיוק הרי שבשל הזינוק בשער הדולר מתחילת השנה למעל 3.8 שקל, זינוק של כ-18%, הרבה מעל העלייה באינפלציה, הרי שהמצב יתהפך לחלוטין ב-2023. התוצאות שהיו מוצגות במידה והמדידה היתה נעשית היום היו הפוכות לגמרי לתוצאות בסוף 2022", סיכם פרופ' עלי קריזברג.

אז נכון, זה עדיין לא אומר שהמצב בישראל מושלם, כפי שכבר אמר נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין: "צריך להצטער מאוד על ההישג המפוקפק של ישראל בהתמודדותה השגויה בהורדת יוקר המחייה." לין אף הגיש באמצעות לשכת המסחר תוכנית מפורטת להפחתת הרגולוציה והפחתת המס לאישור רה"מ, המשמש גם כיו"ר הוועדה למאבק ביוקר המחייה.

ובכל זאת, המצב איננו תמיד כפי שממהרים להציג אותו. זה שישראל נמצאת גבוה במדד זה זה לא בהכרח מצב כל כך רע. מדינות עולם שלישי לעולם לא ימצאו את עצמם בראש המדד – אך הם מדינות עולם שלישי. אז אמנם יש עוד מה לתקן, אך גם המצב הנוכחי, מבחינה כלכלית – הוא מצב טוב.

לתגובות:[email protected]

אנחנו רוצים לשמוע אותך!

אבל רק רשומים יכולים להגיב...

כתבות אחרונות

מבט הסטורי | מבט חיובי

היסטוריה יומית: קרבות עשרת הימים

מבט הסטורי | מבט חיובי

היסטוריה יומית: נפילת הבסטיליה

בעולם | חדשות בקטנה | מבט חיובי

טראמפ ניצל מניסיון התנקשות, תמיכה חוצת מדינות ומפלגות

מהשבוע האחרון

חדשות בקטנה | חרבות בקטנה | מבט חיובי

חקירת ענק של חמאס בארה"ב

חדשות בקטנה

מינוי מפכ"ל חדש: בלימה מצד היועמ"שית

חדשות בקטנה | נבחרים

היהדות כמדע מדויק – מאמר אורח מיוחד

מבט הסטורי | מבט חיובי

היסטוריה יומית: זיכוי דרייפוס

התחברות