חברה מחו"ל הופתעה מכמות תומכי-ישראל שמגיעים לאירועים ולעצרות שהיא מארגנת בימים אלה. היא אמרה לי שלדעתה הפעם העולם מתנהג אחרת כי אנשים מבינים שאם שדרות נפגעת, גם ניו יורק תיפגע. כי הפעם זה חוזר לבסיס של הבסיס, לבראשית של הקיום שלנו. לנקודת ההתחלה של העולם.
הרי בדיוק בפרשת בראשית קראנו: "וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ… וַיִּבְרָא אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹקִים בָּרָא אֹתוֹ".
ובשבת בפרשת נח שוב קראנו: "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹקִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם".
זה לא מסובך, זה נורא פשוט: יש מי שרוצח וטובח וחוטף ומתעלל, ויש מי ששומר על צלם אלוקים ולא מחלל אותו. אור מול חושך, טוב מול רע.
ואז קיבלתי את ההודעה הזו, שמספרת את כל הסיפור:
"אני פסיכולוג שיושב עם אנשי זק"א והרבנות הצבאית. ישבתי כעת עם בחור שכבר כמעט שבועיים עוסק בזיהוי חללים, עוסק בזוועות עולם, עובד מסביב לשעון, 24/7, מידי פעם הולך לישון כמה שעות בשק שינה על הרצפה. שאלתי אותו: מה מחזיק אותך? והוא ענה לי בדמעות:
"החמאס רצו להפוך שמות למספרים. אני מנסה להפוך מספרים לשמות".
