היום ב-1936 החל הכיבוש האיטלקי של אתיופיה; והיום ב-1941 נסתיים כיבוש זה באופן רשמי.
איטליה הצטרפה למירוץ לאפריקה (קולוניזציה ע"י האירופאים בשלהי המאה ה-19), ולכן חתרה להתבסס על שטחי הממלכה האפריקאית העצמאית היחידה שנותרה – ממלכת אתיופיה. איטליה השתלטה על צפון סומליה ועל אזור אריתראה, אך נסיונה הראשון לבצע תנועת מלקחיים תוך כיבוש אתיופיה, בשנת 1895 – נכשל בצורה קשה, והצבא האיטלקי הובך אל מול הצבא ה'פרימיטיבי' של אתיופיה. אך השאיפות האיטלקיות לא נעלמו, ורק התגברו לאחר הפיכת המדינה לפשיסטית עם עליית בניטו מוסוליני לשלטון בשנות ה-20. ב-1930 עלה לשלטון באתיופיה קיסר חדש – היילה סלאסי, שהחל במאמצי מודרניזציה. האיטלקים הבינו כי זו הזדמנותם האחרונה, ופלשו לאתיופיה באוקטובר 1935. בפעם הזו היה הצבא האיטלקי חזק יותר, ולא בחל באמצעים (כולל ביצוע פשעי מלחמה בקנה מידה גדול); האתיופים ניגפו, ואדיס-אבבה נכבשה במאי 1936; אך האיטלקים מעולם לא הצליחו לבסס את שליטתם באזורי הספר וההרים של המדינה. ב-1940 הצטרפה איטליה למלחמת העולם השנייה, ואתיופיה נכבשה במהירות על ידי צבא בריטי קטן (פי כמה וכמה מהצבא האיטלקי) בגיבוי גולים אתיופים ומקומיים. סלאסי חזר לאתיופיה במאי 1941, והמדינה שבה לעצמאותה.
מקור תמונה – ויקיפדיה