היום ב-1854 נחתם חוזה קנגאווה שסיים את תקופת הסתגרותה של יפן.
החל מאמצע המאה ה-17 נכנסה יפן לבידול וסיגור מהעולם החיצוני (למעט כמה סוחרים הולנדים) בתקופה שכונתה 'סאקוקו'. היו לכך מספר גורמים: הפחד מהתפשטות הנצרות, החשד מאניטרסי הזרים, והטראומה מנשקי אבק השריפה שגרמו להרס רב במלחמות אזרחים. במאה ה-19 החלו האירופאים בניסיונות לפתיחת יפן כדי ליצור בה תחנות מסחר, אל היפנים סירבו לכל והתעלמו מאיומים. אך ב-1852 שלחה ארה"ב (שבדיוק הגדילה את חופה באוקיינוס השקט) שייטת אניות קיטור בהנהגת קומודור מת'יו פרי, שהגיעה לאדו (טוקיו כיום) ודרשה להעביר לקיסר מכתב מהנשיא. היפנים לא יכלו להתמודד עם עצמת השייטת וקיבלו את המכתב, שדרש פתיחה כלכלית מוחלטת של יפן, ושנתיים לאחר מכן חתמו היפנים והאמריקאים על חוזה בעיר קנגאווה, שאישר פתיחת 2 נמלים למסחר עם האמריקאים. החוזה סימל את סוף תקופת הסאקוקו ופתח את תקופת המודרניזציה של יפן, כאשר בעשור שלאחר מכן כוננה יפן יחסים כלכליים עם מדינות אירופה. יפן הפכה עד מהרה למדינה מפותחת, ולאחת המדינות החזקות והמשמעותיות במזרח אסיה.
מקור תמונה – ויקיפדיה
