היום נולדו שניים מגדולי חכמי אשכנז: ר' שלמה יצחקי (רש"י) ב-1040, ור' משה איסרליש (רמ"א) ב-1530.
רש"י נחשב בעיני רבים לפותח תקופת הראשונים; עבודתו הפרשנית המקיפה על התורה והתלמוד הפכוהו בעיני רבים לגדול פרשני ישראל, ופירושיו הפכו לנכס צאן ברזל בקרב קהילות ומשפחות יהודיות מאז ועד היום. רש"י חי ופעל במזרח צרפת, ועבד במקביל כיינן ומגדל גפנים; רבים מצאצאיו הפכו לתלמידי חכמים גם כן והיוו את הדור הראשון של 'בעלי התוספות' – הפירוש הנלווה לרש"י בכל לימוד בכל ישיבה בעולם.
אם רש"י נחשב לפותח תקופת הראשונים, הרי שהרמ"א נחשב לפותח תקופת האחרונים. הרמ"א נולד וחי בפולין, וקיבל בגיל צעיר הכרה כפוסק הראשי באירופה. הרמ"א החל בכתיבת ספר הלכה מקיף כהמשך ל'טור', אך משגילה שספר שכזה נכתב משכבר ע"י ר' יוסף קארו (ה'שולחן ערוך') החליט להותיר את כתיבתו כהגהות לשולחן – 'המפה' (הנחשבת כבסיס למסורת הפסיקה האשכנזית). במקביל לפסיקה ההלכתית, עסק הרמ"א רבות בפילוסופיה ובקבלה, עד שנפטר בגיל צעיר למדי – 42.
מקור תמונה – ויקיפדיה
