התקצרותן של שעות היום בתקופה האחרונה נושאת עימה בשורה: בעוד כחודש, בלילה שבין 28 ל־29 באוקטובר בשעה 2:00, מחוגי השעון של מדינת ישראל יזוזו אחורה ונקבל בחזרה (יחד עם עוד שעת שינה) באופן רשמי את שעון החורף.
על אף שבשנים האחרונות שעוני הטלפונים הניידים עוברים בהצלחה באופן אוטומטי לשעון החדש, אם אתם חוששים שבשל חוסר תיאום עם השעון הישראלי הטלפון שלכם לא יצלח את המשימה, היכנסו להגדרות המכשיר ובקטגוריית השעות בדקו האם הוא מכוון לשעון ירושלים.
המעבר הראשוני בין שעון חורף לקיץ החל בקביעת הרגלי העבודה באימפריה הרומית. העובדים החלו את עבודתם עם זריחת השמש וסיימו אותה עם השקיעה, ולכן שינו את שעת התחלת העבודה על פי תקופות השנה ללא תהליך רשמי.
בשנת 1784, כשכיהן כשגריר ארה"ב בצרפת, הציע בנג'מין פרנקלין לצרפתים דרך יעילה לחסוך בנרות. על פי חישוביו, אם 100 אלף תושבי פריז יקומו מוקדם יותר יחד עם הזריחה ייחסכו 64,050,000 אונקיות של שעוות נרות השוות כ־96 מיליון (!) לירות. למרות ההליך הדומה, עדיין לא הוזזו השעות קדימה ואחורה כמו בימינו.
ההוגה הראשון של שעון הקיץ באופן המוכר לנו כיום של הזזת השעון היה הניו־זילנדי ג'ורג' ורנון הדסון כשב־16 באוקטובר 1895 הציע להקדים את השעה בשעתיים בחודשי הקיץ.
כיום קיימות מחלוקות רבות לגבי נחיצותו של שעון הקיץ ולגבי השאלה האם הוא באמת גורם לייעול העבודה ולחיסכון כלכלי. מחקרים רבים מראים שאין הוכחות חד משמעיות למצדדי הזזת השעון ואולי אף ייתכן שישנם חסרונות. ניתן לראות מדינות שבהן לא מונהג שעון קיץ, אלא ישנו שעון אחיד כל ימות השנה.
לתגובות: [email protected]
