הרקע לסיפור: דבריו של וינסטון צ'רצ'יל מנהיג האופוזציה הברטית לסיום הנמדט הבריטי על ארץ ישראל. לטענתו בריטניה מחזיקה בארץ ישראל הקטנה כמאה אלף חיילים, צבא חסר פרופורציה וזאת – 'לשם מלחמה מאוסה וחסרת-טעם נגד היהודים כדי לתת את ארץ-ישראל לערבים או אלוהים יודע למי…'להימלט!' זאת פקודת היום בכל מקום. מצרים, הודו ובורמה הולכות מאיתנו, אך דבר אחד בעולם עלינו לשמור בכל מחיר, הזכות להיות ללעג ולשמצה בעולם בגלל ארץ-ישראל' . דברים אלו יצרו גל סחף ענק בברטניה של קולות נוספים הקוראים לצאת מארץ ישראל. תגובת ההנהגה הבריטית כדי להראות את עמידתם היציבה בארץ הייתה – הוצאה להורג של לןוחמי המחתרות ע"י גדרום. בשנת ה'תרפ"ח עלה לגרדום היהודי הלוחם הראשון – שלמה בן יוסף. אחריו הוצאו להורג עוד מספר לוחמים. תגובת המחתרת הייתה בתחנת הרדיו 'קטול ציון הולחמת' תחנת השידור של האצ"ל, באלו המילים ' אל תתלו את חיילינו השבויים. חי האלוהים, כי שבור נשבור את עמודי התלייה שלכם. על גרדום בגרדום נשיב' – לימים הצהרה זו הובילה לחטיפת שני הסרג'נטים ותלייתם כנקמה על תליית שלושת לוחמי האצ"ל, אבשלום חביב, יעקב וויס ומאיר נקר. שהיו לעולי הגרדום האחרונים.
סיפור החטיפה התרחש בפרדס בצפון נתניה. חלק מהחורשה קיים כיום ומכונה בשם 'יער נתניה' אולם אין שם אזכור כלל לפרשת תליית הסרג'נטים. ומי שמעוניין לגעת בהיסטוריה , נמליץ לו להגיע אל 'בית המוסדות' בנתניה שם קבוע לוח זכרון המספר את סיפור המעשה. להשלמת התמונה ניתן לגשת לבית העלמין הצבאי ברמלה שם נטמנו החיילים הברטים. סרג'נט קליפורד מרטין וסרג'נט מרווין פייס.
