תחילת פעילותו הציבורית
תחילת פעילותו הציבורית הייתה במוסדות מקומיים בכפר סבא. בתחילה היה פעיל במועצת הפועלים בישוב ובהמשך חבר המועצה המקומית. בכפר סבא, עמד ספיר בראש מפעל המים. ספיר התקדם בתחום המים, עבר למישור הארצי ושימש סגנו של לוי אשכול בחברת המים 'מקורות' בין השנים 1937 עד 1947.
ידוע כשר האוצר והמחסר בשנות ה50׳ ו60׳.
ספיר נודע במהלך השנים במנהגו להתהלך עם פנקס שחור שלפיו ניהל את מדיניותו. ברצותו לזרז את פיתוח הארץ, סייע רבות לבעלי הון שהשקיעו בישראל, במיוחד כאשר הבטיחו ליצור תעסוקה. על כך זכה לשבחים וגם לביקורת משום שעקף את הביורוקרטיה במטרה לזרז תהליכים. הוא גם נחשב לאיש החזק בפוליטיקה הישראלית ומשך תקופה מסוימת זכה לתואר 'ממליך ראשי ממשלות'. תדמיתו של ספיר בציבור הייתה של דמות עממית מחוספסת, טמפרמנטית, בולדוזר שמניע דברים, אשר נוטה להביא בעלי הון כשהמטרה העליונה שלו היא טובת החברה והכלכלה הישראלית, כשטובת הנאה עצמית היא ממנו והלאה.
הוא חי בדירה צנועה בכפר סבא, ובעת שהותו בירושלים בענייניו הוא חלק חדר עם פוליטיקאי חבר שחולק על-ידי מחיצה מבד. חוסר יכולתו לבטא את האות 'ל' דבר שבא לביטוי בנאומיו ובראיונותיו, הפכה אותו לאובייקט משעשע ול'סמל המסחרי' שלו, אבל רק הגבירה את הפופולריות שלו בצבור. יש הרבה שטוענים שמבין כל שרי האוצר הרבים, הוא היה הטוב שבהם ורבים מאלה שזוכרים אותו מתגעגעים אליו ואל תקופתו. אחרים מבקרים היבטים שונים של פעילותו הנמרצת, המאופיינת על ידי ניהול ריכוזי ואישי ('הפנקס השחור') והעדפות להשקעה באזורים חלשים ומרוחקים. מדיניות שהייתה לצנינים בעיני רבים מחסידי הקפיטליזם הטהור המקדם תורות שוק ליברליות המעניקות יתרון לבעלי הון על פני אזרחי המדינה. בשל תרומתו הרבה לקידום החברה והכלכלה בישראל קרויים מוסדות רבים בישראל על שמו.
נפטר ב12 באוגוסט 1975 ה׳ באלול.
