צה"ל מפיק לקחים מהלחימה בעזה ויוצא במהפכה שעשויה לשנות בשנה הקרובה את שדה הקרב עבור חיילי זרוע היבשה.
בצה"ל מתכוונים להחליף את רובי הסער המפורסמים מדגמי תבור וm4 ולשם כך יוצא מינהל הרכש במשרד הביטחון במכרז ענק של עשרות אלפי רובים בין שלוש יצרניות נשק מקומיות: "סילבר שאדו" שמייצרת את רובה הגלבוע, נשק MZ של חברת "אמתן", ורובה הערד של IWI. שלושתם ממשפחת נשקי ה-AR.
שתי החברות שיזכו, יספקו לצה"ל נשקים למשך שנים ארוכות. הרציונל הוא מעבר לנשקים ישראלים שמבוססים על ה-4M האמריקני והמוכר. רובי התבור הישראליים, שנועדו לפני כשני עשורים להיות המחליפים של הרובים האמריקניים, יימצאו את דרכם החוצה באופן מדורג ובינתיים יועברו ליחידות שדה שאינן חי"ר (שריון, תותחנים וייתכן שגם להנדסה). בינתיים, עקב שחיקת כלי הנשק הקיימים בזמן המלחמה, הזמין מינהל הרכש במשרד הביטחון בעסקת בזק כ-20 אלף רובי 4M אמריקניים ועוד 3,000 רובי תבור.
קצין בכיר סיפר לחדשות ynet:
"התבור התבסס על מנגנון של מכלול אחורי, שהפך פחות נפוץ בצבאות מערביים, פחות מתאים לתפעול חלק מהמעצורים, ויש לו חסרונות יחסיים בלחימה בשטחים סגורים, כמו שראינו בלחימה בעזה", סיפר ל-ynet קצין בכיר בצה"ל שמוביל את פרויקט ההתעצמות. "אנחנו אחרי מחקר מעמיק בנושא וניסויים השוואתיים שקיימנו עם לוחמים מחטיבות גבעתי, כפיר וצנחנים, כדי לוודא שזו לא רק תחושת בטן של מפקדים. הבנו בבדיקות שעשינו במטווחים שאנו חייבים לעבור לגרסת נשק אחידה כי נוצרו בנושא פערים משמעותיים בעיקר בגדודי המילואים שמוזנים מיחידות שונות, ומחיילים שחלקם השתמשו בתבור ואחרים ב-4M".
"המהלך יאפשר גמישות תחזוקתית רבה, ימנע הסבות ללוחמים שיעברו מסדיר למילואים, ייתן משק חלפים אחיד ויחסוך עלויות לוגיסטיות לאורך שנים", הוסיף הקצין, "השאיפה היא שאת ה-4M החדשים שקיבלנו מארה"ב נחלק כבר השנה ללוחמי גבעתי וגולני, כדי שיכירו ויחלו להשתמש באותה טכנולוגיית נשק שבהמשך תהיה עבורם גם מתוצרת ישראלית".
לדבריו, קצב ההצטיידות יושפע מהגרף המבצעי ואילוצי הלחימה של החטיבות בשנה הקרובה: "כלי הנשק הישראליים יהיו דומים מאוד ל-4M האמריקני, גם מבחינת טווחי ירי ומשקל הרובה. להערכתי נסיים את המהלך עד אמצע 2025".
את שלל הנשקים שיצאו מצה"ל, יעבירו למאגרי החירום של הצבא שנפתחו בחודשים האחרונים באופן נדיר עבור יחידות עורפיות שונות.
מנהל הרכש במשרד הבטחון מוביל לאחרונה עוד שורה של מהפכים: חלוקת מדים טקטיים חסינים לאש לכל לוחמי החי"ר. זהו מהלך נדיב מבחינה תקציבית מפני שיש צורך בהתאמת מדים במדידה אישית לכל לוחם, אספקת שני זוגות לכל חייל וטיפול וכיבוס תקופתי על ידי החברה.
בנוסף צה"ל רוכש עשרות אלפי קסדות חדשות במהלך המלחמה, בתמהיל בין רגילות לטקטיות.
המטרה במשרד הביטחון ובזרוע היבשה היא ליישר קו תוך שנה בציוד צבאי מובהק לכל הלוחמים בסדיר ובמילואים – ולא מתרומות (מתחילת המלחמה קיבלו חיילים מתרומות מדים, אפודים, ואף רחפנים ואמצעי ראיית לילה).
גם בחימושים הכבדים של חיל האוויר: מסתמנת הקמה של קווי ייצור ראשונים לפצצות טון מתוצרת ישראלית, לאחר שנים שבהן התבסס חיל האוויר על רכש פצצות גדולות מתוצרת אמריקנית.
וגם מהפכת רכש של אלפי אמצעים לראיית לילה שחלקם כבר הגיעו לכוחות בשטח, לצד פתיחת קווי יצור לחירום של תחמושת קליעית מהתעשייה הישראלית, בהיקף של כמיליון כדורים בכל יום לרובי הסער ולמקלעים.
