הודים במקום תאילנדים? התקווה של החקלאים

מאז אסון ה7 באוקטובר, עזבו עובדים זרים רבים את ישראל. הדבר הותיר את החקלאים הישראלים אובדי עצות.

נראה כי על אף הדברים הקורים בישראל, ההודים להוטים לבוא הנה בשל אפשרויות התעסוקה הרבות שבה.
ב'רוהטק' שבצפון הודו, התייצבו אלפי גברים בדלפק גיוס עובדים לשליחה לישראל. גברים אלו הם בעיקר בנאים, ציירים, חשמלאים, שרברבים וכמה חקלאים. הם מספרים כי המלחמה בישראל לא מאיימת עליהם ורואים בעיקר את האפשרות להרוויח פי חמישה יותר כסף בשנה מאשר בביתם שבהודו.

נציין, כי בצפון הודו סובלים רבים מאבטלה. שיעור האבטלה בה חמור, כ17 אחוזים מהעובדים מתחת לגיל 29 מובטלים ואחרים עובדים כפועלים מזדמנים. עובדה זו מהווה קרש קפיצה עבור ישראל, אשר יוצרת מגעים עוד מלפני המלחמה להסכם ניידות עובדים עם הודו. אך לא רק הודו מעורבת, אלא מדינות נוספות אשר טרם נחשפו הפרטים לגביהן בשל חשאיות העסקאות.

בינתיים, בנובמבר האחרון,אישרה הממשלה כניסה מיידית של 5000 עובדים זרים בחקלאות במסלול מיוחד לשלושה חודשים כפיילוט.במסגרת המסלול יובאו עובדים זרים ששהו בישראל בעבר בתוכניות השתלמות חקלאיות מוכרות, אשר יגויסו, כאמור, על ידי סוכנות כוח אדם פרטית, שלא במסגרת הסכמים בילטראליים.

שר החקלאות אבי דיכטר: "מברך על ההחלטה המתבקשת לאשר כניסת 5,000 עובדים נוספים לענף החקלאות. המהלך יעניק אורך נשימה לחקלאים שזקוקים לכח העבודה הקריטי הזה ואנו נמשיך להביא פתרונות נוספים לסוגיה זו. כך החקלאות הישראלית תבטיח חזרה לשגרה, רציפות תפקודית והבטחת ביטחון מזון, לצד המלחמה. בהזדמנות זו, אני מברך את כל המתנדבים והמתנדבות שמתגייסים למאמץ הלאומי ומסייעים לחקלאות בארץ. אנו במשרד החקלאות קוראים לציבור להיכנס לאתר שלנו ולהתעדכן במקומות בהם קיים ביקוש למתנדבים. זו החקלאות שלכם ואלה החקלאים שלנו".

הזרמת עובדים בזמן זה, היא צינור החמצן לו נזקקים חקלאים רבים בעת זו, אשר בכל יום בו לא מעובדים שדותיהם, כסף רב אובד. הבאתם של עובדים זרים אשר מחפשים הזדמנויות מעבר לים, הינה גם הזדמנות הפז שישראל לוקחת בשתי ידיים.

קרדיט תמונה: pexels