היום (שני) בשעת בוקר מוקדמת, סביב השעה אחת וחצי, התעוררו תושבי אילת מאזעקות: כטב"מ בלתי מזוהה חדר לשטח הארץ ועשה את דרכו לעיר. כעבור מספר דקות פגע הכטב"מ במבנה סמוך לים, וגרם לו לנזק קל, בלא נפגעים ישראליים. אך בניגוד למרבית התקיפות שבוצעו על אילת בחודשים האחרונים, שהגיעו מהחות'ים הרחק בדרום, תקיפה זו בוצעה דווקא ע"י המיליציות העיראקיות, מכיוון מזרח.
אז מי הן המיליציות העיראקיות, ומה הקשר שלהן למלחמה? כדי לענות על שאלה זו צריך לבחון את ההיסטוריה של עיראק ב-20 השנים האחרונות, מאז פלשה אליה ארה"ב ב-2003 והדיחה את הדיקטטור סדאם חוסיין. ארה"ב ניסתה ליצור בעיראק בשנים שלאחר מכן חברה דמוקרטית, אך נכשלה בשל חיכוכים עדתיים (בעיקר בין הרוב השיעי לבין המיעוט הסוני שנתמך ע"י סדאם בשעתו), ועליית קיצוניות דתית – אל-קאעידה, ובהמשך גם דאע"ש. ארה"ב נטשה את הפרויקט העיראקי ב-2011, והמדינה הידרדרה למלחמת אזרחים.
בשלב זה החלה להתערב איראן השכנה בנעשה בעיראק, ולהגביר את השפעתה על האוכלוסייה השיעית במסווה של תמיכה בממשלה במלחמת האזרחים – וזאת בין היתר ע"י תמיכה ביצירת מיליציות סמי-צבאיות שיעיות אשר יילחמו בדאע"ש, אך יהיו כפופות יותר לאיראן מאשר לממשל העיראקי. גם ארה"ב שבה לתמוך בממשל העיראקי והצליחה לתחם במידה מסוימת את ההשפעה האיראנית, אך עם תום מלחמת האזרחים המיליציות עדיין קיימות ומהוות גורם כוח משמעותי במדינה.
המיליציות הבהירו משכבר את מחויבותם לרעיון השמדתה של ישראל, ופגיעה במטרות ישראליות. הדבר בא לידי ביטוי לפני שנה, כשנודע שאחת המיליציות המרכזיות, 'כתאא'ב חיזבאללה', חטפה חוקרת ישראלית – אליזבט צורקוב. מאז החלה המלחמה בעזה, משתמשות המיליציות בכטב"מי נפץ וטילי שיוט שסופקו להן בידי איראן כדי לפגוע בישראל מטווח רחוק. אמנם מדובר באיום יחסית קטן ולא-תדיר, אך עדיין מדובר בדרך איראנית לשחוק את ישראל לאורך תקופה בהיעדר יכולת תגובה ישראלית ממשית, ובדרך נוספת לחזק את האחיזה האיראנית בסהר הפורה – דרך עיראק אל סוריה, לבנון וחיזבאללה עד גבול ישראל.
הכטב"מ שפגע הבוקר באילת ממחיש את נקודת המבט של המיליציות, הרואות בישראל כולה מטרה. לבינתיים, לא פעלה ישראל באופן רשמי נגד המיליציות – כאשר ארה"ב, לעומת זאת, הידרדרה לחילופי אש עמם במספר הזדמנוית. אך האיום העיראקי אינו חדש לישראל, ויש לצפות כי נעשו הכנות, ואם יתגבר – תמצא ישראל את הדרך הנכונה להתמודד עמו.
לתגובות – [email protected]
