אם אתם רוצים לחיות יותר, כדאי שתשקלו מגורים לצד שטחים ירוקים.
לפי מחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת "סיינס אדוונסז", עולה שאם תצליחו להיחשף במקום המגורים שלכם לצמחייה ולאורך זמן, אז תזכו להוסיף שנתיים וחצי בממוצע לתוחלת החיים שלכם.
המחקר הזה תורם לידע שכבר קיים אודות התועלת הבריאותית והנפשית של מגורים בקרבת צמחייה, והוא מוסיף נדבך נוסף על האופן שבו הטבע משפיע על גופנו.
החוקרים ניסו לבדוק מה גורמת חשיפה ארוכת טווח לשטחים ירוקים ואת השפעתה על ההזדקנות הביולוגית בקבוצה של 900 נבדקים בארבע ערים בארה"ב.
"המחקר מראה שנוכחות ליד שטח ירוק הביאה לשינויים ביולוגיים ומולקולריים שניתן להבחין בהם בדם שלנו", אמרה פרופ' ליפנג הו, מרצה לרפואה מונעת בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת נורת'ווסטרן והחוקרת הראשית במחקר.
בשביל לחקור את הקשר שבין חשיפה ארוכה לצומח לבין הזדקנות, החוקרים השוו בין שינויים ביולוגיים הקשורים לגיל בקרב משתתפי המחקר במשך תקופה של עשרים שנים, ובדקו אותם מול נתונים על שטחים ירוקים בקרבת מקומות המגורים של אותם אנשים. בעזרת בדיקות די־אן־איי בדם, הם הצליחו למדוד גיל ביולוגי ברמה מולקולרית על ידי ניתוח שינויים קטנים באופן שבו פועלים גנים הקשורים לתהליך ההזדקנות, אמרה הו.
לדבריה, אם הגיל הביולוגי של אדם, שניתן להאיץ או להאט אותו בהתאם לאורח החיים שלו, מבוגר מגילו הכרונולוגי, הוא עלול להימצא בסיכון גבוה יותר לפיתוח מצבים בריאותיים שקשורים לגיל, כמו סרטן, מחלות לב וכלי דם או אלצהיימר. "הגיל הביולוגי תלוי במה שאנחנו עושים מדי יום, כולל מה אנחנו אוכלים ועד כמה אנחנו פעילים פיזית", אמרה הו. עם זאת, היא הוסיפה שהמחקר מדגיש שמדובר לא רק במה שכל אדם עושה למען בריאותו, אלא גם בשכונות ובקהילות שבהן הוא מתגורר.
"אנחנו מכירים את היתרונות של שטח ירוק בהפחתת תמותה מוקדמת", אמר פרופ' דיוויד רוחאס־רואדה, מרצה לאפידמיולוגיה באוניברסיטת קולורדו סטייט, שחקר את היתרונות הבריאותיים של הצמחייה אך לא נטל חלק במחקר הנוכחי, "מחקר זה מסביר איך הדבר קורה על ידי תיאור הדרך שבה שטחים ירוקים יכולים לשנות את אופן ביטוי הגנים".
"זהו אחד המחקרים הראשונים שמדגימים כיצד חשיפה לטבע והחיים באזורים ירוקים יותר עשויים להוביל לשינויים מהותיים בסמנים הביולוגיים של ההזדקנות", הוסיף פיטר ג'יימס, אפידמיולוג סביבתי בבית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת הרווארד, החוקר טבע ובריאות אך לא היה מעורב במחקר.
על מנת לבחון שטחים ירוקים, החוקרים השתמשו בהדמיית לוויין ויישמו מדד מקובל של כימות צמחייה, אמרה קייזו קים, ההוגה הראשית של המחקר, וחוקרת פוסט־דוקטורט בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת נורת'ווסטרן. היא הוסיפה שהם גם זיהו גנים גדולים ליד בתי המשתתפים. אומנם הדבר עזר לזהות את המיקום והכמות של חיי הצומח, אך לא סיפק פרטים על סוג השטח הירוק – כך למשל, אם האזור המדובר הוא מסלול גולף או שביל טבע מיוער.
"יש לנו נתוני צמחייה, אבל הם מספרים לנו מעט מאוד על החומרים הפעילים בטבע, המשפיעים על הבריאות", אמר ג'יימס, "הם אומרים רק מהי כמות הצמחייה באזור נתון".
הבנת פרטים נוספים על השטחים הירוקים שנחקרו ומה אנשים עושים בהם חשובה במיוחד, אמרה קארן סטו, מנהלת מרכז היקסון לאקולוגיה עירונית בבית הספר לאיכות הסביבה של אוניברסיטת ייל (שלא השתתפה במחקר): "מכיוון שאנחנו לא יודעים איזה סוג של שטח ירוק זה, אני חושבת שבערים, למשל, הם לא יודעים אם זה מספיק רק לשתול כמה עצי רחוב".
המחקר הותיר גם שאלות אחרות שנשאלו ללא תשובה, לדוגמה: מדוע שיעור ההזדקנות הביולוגית לא נראה זהה ללא קשר לגזע, מגדר ומעמד סוציו־אקונומי. כך לדוגמה, החוקרים הבחינו שאנשים שחורים שהייתה להם חשיפה גבוהה יותר לשטחים ירוקים, צעירים רק בשנה אחת בגיל הביולוגי בהשוואה לממוצע של 2.5 שנים במחקר.
מומחים אומרים שיש צורך במחקרים נוספים כדי למצוא כיצד אנשים עשויים להפיק תועלת מצמחייה, ומהם הגורמים החברתיים האחרים שיכולים להיות מעורבים. בינתיים המחקר אמור לעודד אנשים לחשוב יותר על הסביבה שלהם בעת קבלת החלטות חיים בריאות, בנוסף לתזונה, שינה ופעילות גופנית, אמרה הו.
לדברי ג'יימס, המחקר צריך גם לגרום לקובעי המדיניות בשטח ולראשי הממשלות לשלב יותר את הטבע בחיי היומיום של אנשים: "אנחנו צריכים לשנות את נקודת המבט שלנו על שטח ירוק, ולראות בו חלק חיוני מתשתיות עירוניות, בדיוק כמו מערכות ביוב ואיסוף אשפה".
לתגובות: [email protected]
