היום הוא יום העצמאות ה-76 של מדינת ישראל. הגם שהשנה האחרונה היתה ללא ספק מן המאתגרות שחוותה המדינה מאז היווסדה, אל לנו לשכוח ולו לרגע שיש על מה לשמוח ולחגוג: זכינו לחיות ולחוות את התגשמות החלום רב-הדורות של עשרות דורות של יהודים בתפוצות ובגולה, המייחלים לריבונות יהודית בארצנו. מדינתנו חזקה, מסועפת ומגוונת – ורוב מוחלט מאזרחי ישראל היו מעדיפים לחיות בה ולקבל את חוויית החיים המסעירה שהיא מציעה, על פני כל אלטרנטיבה אחרת. ככלות הכל, מדובר באחד הסיפורים המרהיבים והמרתקים בהיסטוריה האנושית.
חגיגות היום החלו אתמול בערב בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל. הטקס נערך בצל המלחמה, והדבר ניכר בשלוש בחינות – ראשית, בהיות הטקס מוקלט כולו מראש, לנוכח החשש מהפרעות אזעקות, הזמן המועט של נבחרי הציבור, והרצון להימנע מכאב הראש האבטחתי; שנית, בתוכן הנאומים שנישאו בו – רה"מ נתניהו השווה בין מלחמת העצמאות לבין המלחמה הנוכחית, והבטיח כי "נחזיר את כולם הביתה, החיים והחללים כאחד". יו"ר הכנסת אוחנה התייחס גם כן למלחמה, ולצו השעה – אחדות. "ירושלים ותל אביב תצטרכנה להיפגש בשער הגיא".
הבחינה השלישית היא משיאי שתיים-עשר המשואות – כאשר בניגוד לשנים קודמות, הפעם הושאה כל משואה ע"י מספר אנשים, 44 סה"כ. כל ההשאות היו קשורות למלחמה ולפעולות מרשימות שבאו לידי ביטוי במהלכה – בין אם מדובר בלוחמים, מחלצים, מסייעים, רופאים, אנשי הסברה ועוד. משואה אחת היתה חסרה ולא הודלקה – לזיכרון החטופים, אשר עדיין נמצאים ברצועת עזה.
בשעות הבוקר צפוי להתקיים טקס בבית הנשיא, בו יעניק הנשיא הרצוג אותות הצטיינות ל-120 חיילים – שנלחמו כולם במלחמה האחרונה. בהמשך היום צפוי להתקיים חידון התנ"ך לנוער יהודי בירושלים, מן המסורות הוותיקות של החג; ובשעות הערב יתקיים בשדרות טקס הענקת פרסי ישראל (אשר כמעט ובוטל לפני מספר חודשים מסיבות שונות). העתיד אמנם לוט בערפל יותר מן הרגיל, אך אין הדבר אומר שאי-אפשר לשמוח במה שיש בידינו כבר כעת.
לתגובות – [email protected]
