בית

חדשות

מדורים

ספרו לנו

הכרת הטוב: משפחתו של חלל צה"ל תקבל אזרחות ישראלית

סדריק גרין. קרדיט תמונה: דובר צה"ל

שר הפנים משה ארבל , הגיע לנחם את הוריו של לוחם המילואים רס"ל סדריק גרין שנפל באסון המבנים בעזה. הוריו של גרין הם עובדים זרים מהפיליפינים, ללא מעמד של אזרחות ישראלית.

השר הנחה את מנכ"ל רשות האוכלוסין להסדיר מיידית את מעמדם בישראל. "מייד אחרי השבעה, אמא של סדריק תגיע אלינו ללשכת השר ואנחנו נעשה הכל כדי לתת לנושא חשיבות וקדימות – כפוף לייעוץ המשפטי", הבטיח ארבל בשיחה עם כאן חדשות. הבטחה זו כה משמעותית – גרין היה בן יחיד לאמו ותמך בה כלכלית כאן בארץ.

"תודה שגידלתם גיבור כמו סדריק, אין מילים לתאר את גבורתו ומסירותו למען המדינה", אמר השר להורים. "מדינת ישראל כולה מחבקת ומחזקת אתכם בשעתכם הקשה".

בצעירותו, גרין הסתבך בעבירות חוק – אך לאחר דרך קשה הוא חזר לעצמו. דניאלה אלמנתו העידה עליו: "הוא מסוג הילדים הטהורים שנקלעים לסיטואציות לא טובות. הוא הגיע למסקנה שהוא חייב לעשות שינוי. הוא הרגיש שהוא מאכזב את אמא, זה לא מתאים לו, הוא ילד אחר. הוא רצה להוכיח לה ולכולם שהוא לא כזה".

גרין לא היה חייב להתגייס כלל לצבא משום שלא היה אזרח ישראלי. ולמרות זאת הוא התעקש להתגייס לשירות קרבי: "אמרתי לו 'אני מפחדת שתהיה לוחם', הוא ענה לי: 'את לא מתביישת, שאני אהיה ג'ובניק? אם אני מתגייס – אז רק לקרבי'". גם לאחר שהצליח להתגייס לצבא והצטיין כלוחם – המכשולים לא נגמרו: "הרבה אנשים שמו לו רגל. הוא אמר: 'אני אגן על המדינה הזאת, לא יפרידו אותי מהעם הזה. אני ישראלי כמו כולם'. גם אחרי שנלחם שלוש שנים בצבא – לא ראו אותו. אחרי שירות צבאי שבו הוא סיכל פיגוע והיה אלוף פיקוד דרום – הוא היה צריך להילחם גם על האזרחות שלו. הוא התאכזב מאוד מהמדינה".

השניים חלמו להקים משפחה ובית בישראל: "הוא רצה ילדים מגיל צעיר, היה משגע אותי ואומר 'אל תדאגי, תצאי ותהני – אני אבנה לך בית עם המון שמחה'. המשפחה שלנו היא בצד השני של הכדור, היינו מאוד בודדים כאן ורצינו לבנות בית חם בישראל, במדינה שלנו – זה הבית שלנו. אין לנו משהו אחר".

"ב־7 באוקטובר קמנו מהאזעקות ואחרי הסטרס הוא אמר: 'בואי נשנה אווירה' והכין לנו פנקייקים ובאותה נשימה הוא ידע שיקראו לו. הוא אמר לי: 'מאמי, תדעי שאם יקרה לי משהו זה מה שרציתי, להילחם למען המדינה הזו'. הייתי אומרת לו: 'למה אתה לא בא הביתה, אתה מפקד, יש לך צוות של חיילים', והוא אמר לי: 'יש לי חיילים עם ילדים, לנו עדיין אין ילדים, אל תכריחי אותי לצאת, אני רוצה שהם ייצאו קודם'. ואני עניתי לו: 'מאמי שלי, אתה צודק, שייצאו הם, יהיה לנו את הזמן שלנו יחד'.
"יום שלם אני יכולה לדבר עליו וזה לא יספיק, אני מתחננת שכל המדינה תדע מי הוא היה. שכל אזרחי ישראל יידעו מי הגן עליהם, מי הקריב את חייו למענם. תזכרו בבקשה את הפנים שלו, בבקשה תזכרו את השם שלו, תזכרו אותו לתמיד. הוא היה גבר של הגברים, כל כך אהב את החיילים שלו, העריץ אותם, והם העריצו אותו".

 

אנחנו רוצים לשמוע אותך!

אבל רק רשומים יכולים להגיב...

כתבות אחרונות

מבט הסטורי | מבט חיובי

היסטוריה יומית: יום סיום העבדות

מבט הסטורי | מבט חיובי

היסטוריה יומית: הרזיסטאנס הצרפתי

מבט הסטורי | מבט חיובי

היסטוריה יומית: פסל החירות

מהשבוע האחרון

מבט הסטורי | מבט חיובי

היסטוריה יומית: קונגרס ברלין

מבט הסטורי | מבט חיובי

היסטוריה יומית: נפוליאון בשיאו

מבט הסטורי | מבט חיובי

היסטוריה יומית: ליל הגשרים

מבט הסטורי | מבט חיובי

היסטוריה יומית: המגנה כרטה

התחברות