אתמול (רביעי), י"ז באדר ב', היה יום לא פשוט בכלל עבור אנשי רוח בעולם ויהודים בפרט – וזאת בשל מותם של שלושה אישים מכובדים מאוד: פרופ' דניאל כהנמן, פרופ' אברהם גרוסמן, והסנאטור האמריקאי ג'ו ליברמן. בין השלושה לא היה שום קשר, למעט רצון בסיסי לעזור לקדם את העולם, וגאווה עצמוה בזהותם היהודית. שלושתם אכן הצליחו במשימותיהם, וכאן יהיה מקום טוב לסקור מעט את חייהם:
פרופסור דניאל כהנמן, שנפטר בגיל 90, נולד בארץ ישראל המנדטורית ב-1934, אך גדל בצרפת ושרד את השואה. הוא סיים תואר ראשון בפיסכולוגיה עוד בטרם שירותו הצבאי, ותרם לצה"ל בסיס למבדקים פסיכולוגים המשמשים אותו עד היום, ובהמשך התקדם לדוקטורת בפסיכולוגיה, ומחקרים בכלכלה התנהגותית. יחד עם שותפו באוניברסיטה העברית, עמוס טברסקי, ביצע מחקר מעמיק בהטיות קוגנטיביות ובתהליכי קבלת החלטות (אשר התגבשו אל רב-המכר הבינלאומי 'לחשוב מהר, לחשוב לאט'), שזיכו אותו בכבוד בינלאומי רב, ואף בפרס נובל לכלכלה בשנת 2002 – וזאת על אף שמעולם לא למד כלכלה באופן רשמי.
פרופסור אברהם גרוסמן, שנפטר בגיל 88, נולד בארץ ישראל ב-1936. הוא למד היסטוריה ותלמוד באוניברסיטה העברית אצל גדולי החוקרים, והפך עד מהרה לפרופסור, פרסומאי ועורך כתבי עת חשובים. גרוסמן הפך במהרה לאחד ההיסטוריונים החשובים ביותר לענייני תולדות עם ישראל, ובפרט לתולדות יהודי אשכנז בימי הביניים, וכתב וערך לא פחות מ-4 ספרים לעניין דמותו וחשיבותו של רש"י. גרוסמן הפך במהירות לחבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, והעמיד דורות של אלפי תלמידים.
ג'וזף (ג'ו) ליברמן, שנפטר בגיל 82, נולד למשפחה יהודית אורתודוקסית בסטמפורד שבקונטיקט ב-1942, ושמר על אורח חיים אורתודוקסי למשך כל חייו. ליברמן נהיה מעורב פוליטית בגיל צעיר, והיה פעיל בתנועה לזכויות האזרח בשנות ה-60. ב-1982 הפך לתובע הכללי של קונטיקט, וב-1988 הצליח להיבחר לסנאט האמריקאי מטעם המפלגה הדמוקרטית, ונשאר בתפקידו עד ל-2012. בשנת 2000 רץ תחת אל גור כמועמד לסגנות הנשיא, וכמעט וניצח. הוא היה ידוע במערכת הפוליטית כאדם ישר דרך ובעל עמוד שדרה ערכי, וחסר כיום בנוף הפוליטי האמריקאי.
לתגובות – [email protected]
