החוק המקודם כעת ע"י הקואליציה לצמצום עילת הסבירות כונה על ידיהם 'מתווה סולברג', ע"ש הצעתו של שופט העליון נועם סולברג: העילה תבוטל ככל הנוגע להחלטות פוליטיות ושל נבחרי ציבור, אך תיוותר בתוקף לענייני הדרג הפקידי הלא נבחר.
עם זאת, אתמול אחרי הצהרים ביטא סולברג בהתבטאות חריגה הסתייגות מסוימת מהחוק המקודם כעת: לדבריו, הצעתו (שניתנה בפסק דין לפני מעל 3 שנים) התייחסה לשינוי המדיניות בדרך פסיקתית ולא באמצעים חקיקתיים. לאחר שמתנגדי רפורמה השתמשו בהתבטאות זו כדי לנגח את החוק הנוכחי, יצא סולברג בהבהרה כי אין בדבריו לתת ביקורת או תמיכה בחוק המקודם כעת.
מספר שעות לאחר פרשייה זו, התפרסם פסק דין של בית המשפט העליון בה נדחתה בקשה של רה"מ נתניהו לדרוש מהיועמ"שית להתחיל בחקירה בנוגע לחומרים שהודלפו לכאורה מתיקיו הפליליים. פסק הדין נכתב ע"י השופט ח'אלד כבוב, אך תשומת הלב הגדולה ניתנה בוויכוח שהתנהל בהערות השוליים לדבריו, על ידי שני השופטים שישבו עמו בהרכב.
מן הצד האחד העירה השופטת דפנה ברק-ארז, תוך התייחסות לענייני דיומא, כי אילולא עילת הסבירות לא יכל בכלל נתניהו להגיש עתירה שכזו נגד היועמ"שית, ועל כן ראוי שיבין את ההשלכות של החקיקה. מן הצד השני העיר השופט סולברג אודות עמדתה של ברק ארז, כי ביד בית המשפט נמצאים עילות נוספות מלבד עילת הסבירות לשימוש במצבים כגון אלה, ושדברי השופטת אינה במקומה.
ייתכן ובמחלוקת זו ישנה הצצה מסוימת למחלוקות שיעסיקו את בג"ץ בעשור הקרוב. השופט סולברג, הנחשב לשמרן, אמור לכהן כנשיא בית המשפט בין השנים 2028-2032 ; השופטת ברק-ארז, הנחשבת כליברלית, צפויה להחליפו ולכהן כנשיאה בין השנים 2032-2035.
לתגובות – [email protected]
