מבחינת האזרח הפשוט – פקח זה פקח. הוא אמור לתת לנו דוחות ולבאס אותנו בזמנים לא צפויים. והדבר נכון שבעתיים בעיר הבירה ירושלים, שבה מספר הדוחות רב מאוד בהתאם למצוקת החניה. והנה, לפעמים יש סיפורים מרגשים – שמוכיחים שיש אדם עם לב זהב מאחור.
אחד כזה קרה ממש בימים האחרונים בירושלים. מתנדב של ארגון החסד הנפלא 'ידידים', שמטרתם לסייע בדרכים לדוגמא בהצלת ילדים מרכבים סגורים, בהחלפת פנצ'רים בכל מזג האוויר ובכל בעיה שיש, החנה את רכבו, שעליו מתנוסס הלוגו של 'ידידים' בירושלים. הוא חנה אך שכח להפעיל את אפליקציית התשלום פנגו.
אל הרכב הגיע פקח התנועה של עיריית ירושלים והוא מיד ויתר על הדוח. ולא רק זה, אלא בנוסף השאיר מכתב למתנדב. "בפעם הבאה בבקשה להפעיל פנגו", כתב הפקח על נייר מפנקס הדוחות, שאותו הצמיד לשמשה, והוסיף גם הסבר: "אין לי לב לתת לידידים דו"ח, ובעיקר אהבה לקב"ה. חתימה טובה, שנה טובה".
האמת – פקח עם לב זהב. כמו המתנדבים של ידידים.
האירוע הזה נתון בשאלה בעייתית: האם לא נוצר כאן תקדים לעוד רחמים, אך שאינם במקום? אמנם באירוע זה הרכב רק חנה בלי לשלם. אך האם כשרכב עם מדבקה של 'הצלה' יחנה מחר במקום לא חוקי ויפריע לתנועה או חלילה יסכן הולכי רגל – הוא גם יזכה לחנינה?
זו בהחלט שאלה. גלוי ידוע שעם ישראל הם רחמנים וגומלי חסדים ואף אדם לא רוצה לגמול רעה תחת טובה. אך מידת הדין חייבת להיות שותפה על מנת לכונן סדר ראוי ובמיוחד בכבישים. חשוב להדגיש זאת בעין אחת בנוסף לעין הטובה על הפקח.
לתגובות: [email protected]
