בית

חדשות

מדורים

ספרו לנו

דוד לוי: האיש שהפך את המזרח למיינסטרים

דוד לוי, דצמבר 1969 | צלם לע"מ ישראלי
דוד לוי, שר החוץ לשעבר ומנהיג הזרם המתון במפלגת הליכוד (ובמפלגות נוספות), הלך לעולמו בגיל 87. לוי הפך לדמות אייקונית במהלך חייו, והשפעתו על ישראל של היום רבה עד מאוד.

היום (ראשון) בערב פורסם כי דוד לוי, מבכירי הפוליטיקאים בישראל בסוף המאה ה-20, הלך לעולמו בגיל 86. לוי היה ידוע בזמנו כראשון הפוליטיקאים הבכירים ממוצא מזרחי, שהתגאו במסורתם ולא ניסו להשתלב בכור ההיתוך. לוי שימש במיטב התפקידים הבכירים בישראל – חבר כנסת, שר הבינוי, ושר החוץ שלושה פעמים. לוי גם היה סגן ראש הממשלה לסך של 17 שנים, אך אל התפקיד הנכסף לא הצליח להגיע; עם זאת, כאשר ייבחר בישראל במהרה בימינו ראש ממשלה ממוצא מזרחי, יהיה זה ברור כי לוי פילס לו את הדרך הראשונה, אי-אז.

סיפור חייו של לוי היה מלא בנדודים ובטלטלות, ומסמל בעיני רבים את סיפור עדות המזרח כולן. לוי נולד במרוקו ב-193 למשפחה פשוטה, התחנך מקצועית כנגר ונמשך אחר רעיונות ציוניים. ב-1957, כאשר לוי כבר היה כמעט בן 20, עלתה משפחתו לארץ, ושוכנו בבית שאן. לוי עבד בעבודות מזדמנות בעיירת הפיתוח, אך לבסוף מצא עצמו כמובטל – וזכה לפרסום ראשוני כאשר התפרץ למבנה לשכת התעסוקה ושבר בה דלת כמחאה על אוזלת ידה. לבסוף מצא לוי עבודה בבנייה, ובמהלך שנות ה-60 החל להיכנס לפוליטיקה המקומית – תחילה במפלגת מפא"י, ובהמשך במפלגת 'חירות' בהובלת בגין. ב-1965 נבחר למועצת העיר.

ב-1969 נבחר לוי לכנסת, שם היה הח"כ הצעיר ביותר. לאחר 'המהפך' של שנת 1977 הפך לוי לחבר בממשלה, ובמסגרת תפקידו כשר הבינוי היה מעורב ב'פרויקט שיקום השכונות' – פרויקט מקיף לסיוע לשכבות החלשות והפריפריאליות בערי ישראל. במלחמת לבנון הראשונה בלט לוי כקול מתון, ולאחר התפטרותו של בגין היתה ציפייה כי לוי אף ייבחר כמחליפו – אך לבסוף נבחר יצחק שמיר להנהגה, ולוי נותר בכיר במפלגה, במשרד הבינוי ובהמשך במשרד החוץ. ב-1995 פרש מן המפלגה והקים את מפלגת 'גשר', בעלת אופי ימני-חברתי, שרצה לבסוף עם הליכוד. לוי שירת כשר חוץ למשך שנה וחצי והתפטר ב-1998 במחאה על מדיניות הממשלה כלפי השכבות החלשות, במהלך שהוביל לקריסת הממשלה תוך זמן לא רב. ב-1999 חצה את הקווים אל מפלגת העבודה, ושירת שוב כשר חוץ תחת אהוד ברק – אך תוך שנה התפטר, וחזר אל הליכוד. המצביעים החלו למאוס במסלוליו הפוליטיים, ולבסוף פרש לוי מהפוליטיקה ב-2006.

לוי נישא לרחל, אותה פגש במחנות העולים בדרך לישראל, ולזוג נולדו לא פחות מ-12 ילדים, מהם שירתו שניים כחברי כנסת – ז'קי לוי (שכיהן גם כראש העיר בית שאן) ואורלי לוי-אבוקסיס. בשנת 2018 זכה לוי בפרס ישראל על מפעל חייו ועל שנותיו הרבות בעשייה הציבורית. דמותו של לוי היתה בולטת ביותר בנוף הפוליטיקה הישראלית, ובעיני רבים הוא היווה פורץ גבולות וסמל לאוכלוסייה שלמה שלא זכתה עד אליו לייצוג הולם. לוי שם את עדות המזרח על המפה הפוליטית ככוח דומיננטי, ובכך גם סייע לפריצתם התרבותית והחברתית – דבר שבהחלט בא לידי ביטוי באופן חיובי במדינת ישראל כיום.

אנחנו רוצים לשמוע אותך!

אבל רק רשומים יכולים להגיב...

כתבות אחרונות

מבט הסטורי | מבט חיובי

היסטוריה יומית: הרזיסטאנס הצרפתי

מבט הסטורי | מבט חיובי

היסטוריה יומית: פסל החירות

מבט הסטורי | מבט חיובי

היסטוריה יומית: ליל הגשרים

מהשבוע האחרון

מבט הסטורי | מבט חיובי

היסטוריה יומית: המגנה כרטה

מבט הסטורי | מבט חיובי

היסטוריה יומית: נפוליאון בשיאו

מבט הסטורי | מבט חיובי

היסטוריה יומית: קונגרס ברלין

מבט הסטורי | מבט חיובי

היסטוריה יומית: הרבי מליובאוויטש

התחברות